התמודדות עם כאב

האם אי פעם חווית תחושת אי נוחות כל כך גדולה, עד שפשוט לא ידעת מה לעשות עם עצמך? כאב פיזי או נפשי שמעסיק אתך כל הזמן?

לצערנו תמיד נפגוש כאב בחיינו, הכאב מגיע בפתאומיות וללא שליטה: כאב ממכה שקיבלנו, כאב לידה, כאב מפרידה, אובדן, מוות, כאב ראש, כאב לב (פיזי או נפשי), ואף כאבים כרוניים בגוף מתמשכים לאורך שנים.

חלק גדול ממעגל הכאב מתקיים גם בראש וגם בגוף, לרוב אלו משפיעים ומזינים אחד את השני. הכאב מציק, מגביל, פוגע בתפקוד ובמצב הרוח.

כאשר נלמד לתרגל מיינדפולנס ונתבונן בכאב, נרגיש נוח יותר בראש, ובהדרגה נחוש גם הקלה בגוף. הכאב לא תמיד יעלם, אבל נתייחס לכאב בצורה אחרת, כבר לא נחוש אבודים במעגל המחשבות סביב הכאב והסבל. במקום זה, נוכל להתבונן בכאב במרחק וללא סבל. נוכל לשנות את הגישה לכאב, להפחית התנגדות שבונה יותר מתח בראש, ובכך לאורך זמן נוכל לראות שינוי באופי הכאב עצמו, בעוצמות ובתדירות הופעתו.

איך חווים כאב? מה קורה במח? מחקרים מראים שהכאב מורכב משני חלקים במיקומים שונים במוח, יש את התחושה הפיזית: עקצוצים, לעיתים תחושה בוערת, התכווצות, ויש את התגובה: אני לא אוהב את זה, שיפסק כבר, למה זה קורה לי?

שני אנשים שונים יכולים להרגיש תחושה פיזית דומה של כאב, אך להגיב בצורה שונה לסבל שהם חווים, מיינדפולנס מאפשר לנו לשים לב לתחושת הכאב באופן בלתי שיפוטי.

אדם שאינו מתרגל מיינדפולנס, החלק השיפוטי שולט במוח פעיל, והתחושתי נסגר. אדם שמתרגל מיינדפולנס, החלק התחושתי במוח פעיל, השיפוטי כבה, מה שמאפשר לו להיות נוכח עם הכאב אך ללא הסבל.

כאשר אנו מגיבים לכאב בהתנגדות – נוצר סבל, ואנו הגענו לעולם הזה לא בכדי לסבול.

כאשר אנו פוגשים כאב פיזי או כאב מנטלי, עלינו לקבל אותו, להכיר בכך שיש כאב ולתת לו שם ומקום. דוגמאות להתנגדות= אני לא יכול לסבול יותר!! למה דווקא אני? ובפרידה מאדם אהוב: "לא רוצה לשחרר אותך אל תעזוב אותי..תחזור.."

הדרך היחידה להקל על הכאב הוא לחוות אותו במלואו. 

ללמוד לעצור ולהישאר בכאב, עם הלא נעים. לזהות את הרגע של ההתכווצות, ככל שאני מאפשרת לכאב להיות, ונושמת שם ומרווחת, עוצרת את הדחף, נושמת, משנה את התגובה האוטומטית , הכאב יירגע.

כאשר אני לא מוכנה לקבל את מה שקורה, מתנגדת לכאב, אני בהיאחזות, לכודה בסיטואציה בתסכול בכאב. מוטב להרפות מהמאבק ולקבל את המציאות, את זה שכואב עכשיו.

כדאי לשים יד על הלב, לומר לעצמי "עכשיו כואב לי", להכניס חמלה כלפי עצמי, לחבק אותי, לנחם אותי, להרפות מהמאבק וההתנגדות ולתת לכאב להיות. ככל שאני מאפשרת לכאב להיות, נושמת שם, מרווחת, מרגיעה, הכאב ילך וידעך.

כאשר הכאב יפגוש קבלה, אהבה וחמלה-> נחווה טרנספורמציה פיזית ומנטלית.

יווצר משהו חדש, מתוך ההכלה של הכאב, השהייה בכאב, אני משתנה למשהו חדש, לפעמים נולדת הקלה, שחרור, בכי, הבנה, תובנה.

תהיו שם תבכו תשחררו. תדברו בחמלה לעצמכם, אני כאן וכואב לי עכשיו, אני אהיה בסדר, הרגע הזה חולף ולא ישאר תמיד. הכל בחיים דינמי ומשתנה.

זה לא קורה ביום, התהליך יכול להמשך זמן רב, לאט לאט בתרגול דברים ישתנו.

הסיפור שלי עם כאב…

לפני כשנתיים חוויתי פריחה בעור וגרד בלתי ברור בכל הגוף, גרד בלתי נשלט בזרועות וברגליים שנמשך חודשים רבים. כמובן שיצר אצלי תחושת תסכול גדולה וכאב. דיממתי מפצעים פתוחים מרוב שגירדתי בחוזקה ואלו הפכו לצלקות, התעוררתי בלילה מעיקצוץ חזק וגירוד, הלכתי לרופא עור, נעזרתי במשחות כדורים נגד אלרגיה וטיפולים טבעיים, אך כלום לא עזר. לילה אחד התעוררתי מגרדת וכואבת, החלטתי לתרגל, לשהות בכאב. התיישבתי על המיטה ותרגלתי מיינדפולנס להנכחת הכאב. זיהיתי, התכווץ לי. עצרתי, נשמתי. הרגשתי את הגרד בגוף, אמרתי לעצמי "מגרד לי עכשיו בידיים, ברגליים" בכיתי מכאב, פגשתי את עצמי בחמלה, הרגשתי את התחושות שהציפו אותי, הרגשות, התחושות שבגוף, את המחשבות שנכנסו.

שיניתי את התגובה האוטומטית הצפויה – נמנעתי מלגרד, זיהיתי את הדחף, ויתרתי על הגירוד, עצרתי בנחישות את התגובה האוטומטית הרגילה של הגרד. 

אמרתי לעצמי "עכשיו כואב לי" , חזרתי ואמרתי לעצמי "זה בסדר". שמתי לב שלא להלביש סיפור, נשמתי אל הכאב. זה בסדר שאני מרגישה עכשיו חסרת אונים, זה טבעי, אני בן אדם.

ככל שנקבל יותר, ככה הכאב ישתחרר. "זה כואב זה יכאב ובסוף זה ישתחרר"

לאחר שעה ארוכה ..הכאב דעך, למחרת יום שלם שלא פרח ולא גרד. חזרתי על התרגול בכל פעם שחזר והופיע.  לאט לאט נהיה מרווח של תדירות הופעת הפריחה והכאב, וכך גם עוצמות הגרד והכאב פחתו.

תרגול מיינדפולנס – סקירה להתמודדות עם כאב:

לשבת עם עצמך בשקט ולהתבונן פנימה, לקחת נשימה, ולבדוק:

1. מה קורה לי בגוף עכשיו? לתת שם ומקום לכל המאפיינים שעוברים לי בגוף כרגע

2. מה אני מרגישה? מהם הרגשות שעולים (תסכול, כעס, פחד…?)

3. מה המחשבות על זה? לזהות מחשבות שיש לי ברגע זה, ולפעמים תעלה המחשבה שעוררה את הכאב.

בכל שלב מהסקירה יש לנשום ולומר לעצמי שאהיה בסדר, זה יעבור, לנשום כמה נשימות לתוך המקום הכואב הפיזי, כמה נשימות לתחושות שעולות, כמה נשימות למחשבות.

זה יכול לקחת כמה דקות בודדות או אפילו כמה ימים. תלוי סיטואציה.

לאפשר לנו לבכות לשחרר מה שצריך. הפעולה הזאת של קבלה והכלה לתחושה, ההיפך מהתנגדות האוטומטית שיוצרת סבל, יכולה להקל משמעותית על הכאב.

בנוסף, הכלי העוצמתי מדיטציה, יכולה לעזור עם התמודדות עם כאבים ,ולחולל שינוי עם כאבים ואי נוחות. 

מדיטצית סריקת הגוף, החיבור שלי עם התחושות בגוף, מאפשרות לי שליטה בתגובות לכאב והקלה משמעותית.

אם אתם צריכים עזרה להתמודד עם משהו שכואב לכם, פנו אליי, אשמח לעזור לתרגל את הסקירה או התבוננות במדיטציה. זה קצת מאתגר בפעם הראשונה אבל משדרג את החיים משמעותית ושווה מנסיון.