תמיד קסם לי המונח הזה "ריטריט". נשמע כמו ספא. כמו יומיים מפנקים וממוקדים בטיפוח העצמי שלי.
כשמורתי האהובה ליוגה הציעה לי לצאת לראשונה בחיי ל"ריטריט", התלבטתי, כמה יוגה אפשר לעשות? האם לצאת לנופש בלי חברים שאני מכירה? האם אוכל לעמוד בשיעורי יוגה אינסופיים ובמדיטציה? רגילה לעשות פה ושם 10 דקות , אבל יומיים מרוכזים רק תרגולים ללא הפסקה?!! החלטתי לקפוץ למים, וההתרגשות בעיצומה. ריטריט ראשון במדבר …יש!!!! כשהגיע היום המיוחל , נפגשנו ביער קסום למדיטציה מודרכת מרגיעה ונעימה, ואחריה מפגש היכרות עם חבורת בנות מקסימות, שלכולן יש מטרה אחת, הפסקה מהיומיום המשוגע וטיפוח ה- well being .
המשכנו לחווה אקולוגית במדבר ליד ערד- "זמן מדבר". מקום משגע . עוצמת המדבר! תרגול יוגה ומדיטציה במדבר, אין לתאר, הליכה מודעת בשתיקה מול הנוף המשוגע בשקיעה, בהחלט חוויה עוצמתית!
התארחנו לארוחת ערב גורמה טבעונית, ולאחר מכן זמן חופשי קורע מצחוק. פתאום הרגשתי שיופי לי להגיע למקום בלי החברים המוכרים מהבית, פותחת את הראש והלב להכרויות וחוויות חדשות, לנשים חזקות שמתחברות לעולם תוכן רוחני כמו שאני אוהבת ונחשפת אליו יותר ויותר.
למחרת כמה תרגולי יוגה ומדיטציה מול הנוף המדברי הקסום ושיעור דארמה מאלףף מאת האלופה סיגל ביבר.
והביתה. חוויה מיוחדת, מעצימה, ובהחלט משאירה טעם לעוד.
אפשר להגיד שחזרתי הביתה אדם רגוע יותר, מחויב יותר לתהליך התפתחותי פנימי.
חצי שנה מאוחר יותר, בדיוק לכבוד יום הולדתי הגיעה הזמנה נוספת לריטריט ויפאסנה ב"צוקים" שימשך 4 ימים. שתיקה? אני?!!? איך אעמוד בזה? 4 ימים ברצף ללא מסכים? סייבר זומביט שכמותי, ללא תקשורת עם אף אחד? איך אפשר? 4 מדיטציות ביום של 40 דקות כל אחת? ושני שעורי יוגה בכל יום? קשוח!!!
אחרי שיחה קצרה עם סיגל, שנתנה לי ביטחון שהיא תהיה שם לתמוך בי, משהו דחף אותי ללכת על זה, להתנסות, חוויה חדשה, נוף קסום, להתגבר על החששות, למה לא???
כשהגענו לצוקים, מקום אקולוגי קסום לסדנאות בערבה, נפלה לי הלסת מעוצמת המדבר.
ההנחיות שקיבלנו בהגעה לקראת הריטריט הכניסו אותי ללחץ. כל אחת לוקחת חלק בדארמה יוגה (=תרומה במעשה תורנות ניקיון ובישול), בנוסף לוקחים לי את הטלפון (WTF)?? בנוסף שוב אני נמצאת במקום שלא מכירה אף אחד…אבל הכי הלחיץ אותי, עצם העובדה שאוכלים רק 2 ארוחות טבעוניות ביום -בוקר וצהריים. מה זה ? צום יזום?? אהיה מורעבת ולא אחזיק מעמד!!! הרגשתי לגמרי לא במקום הנוח שלי.
נשמתי כמה נשימות עמוקות, ויאללה הגעתי כל הדרך עד לכאן, אז קדימה התנסות. חוויה.
ו….ואללה…אין לתאר את העוצמה בריטריט ויפאסנה במדבר!
סדר יום קשוח: השכמה לצלילי פעמון במדבר הקפוא, בחושך לפני הזריחה. כל זאת כדי שנוכל לצעוד שעה במדבר בשתיקה לכיוון פסגת ההר הגבוה ולצפות בזריחה. ה מ ש ג ע ת יש לציין.
במשך היום תרגול יוגה בוקר, מדיטציה ארוחת בוקר, הליכה Walking Vipassana , מדיטציה, מנוחה שעה וחצי, הליכה שעה נוספת בשתיקה לעבר פסגת הר במערב כדי לראות שקיעה מאלפת, ארוחה, יוגה, ומדיטציה אחרונה לפני השינה.
בערב האחרון עשינו היכרות מסביב למדורה. היה מאוד מעניין לשמוע על הטיפוסים השונים שמסביבי. מדהים איך כל אחד נתפש בעיניי אחרת כשתירגל לידי ללא היכרות מוקדמת. אנשים מגוונים ומעניינים היו שם. אקטיביסט שמאלני מפיק סרטים בן 50, ילד גאון מוסיקה בן 18 בחופשת סמסטר מהרווארד , אדריכלית שהתגברה על סרטן לפני שנה, ועוד טיפוסים מגוונים. במפגש הסיכום המרגש עד דמעות כולנו בכינו כשה – DJ הירושלמית הצעירה סיפרה שמחר מתקיים טיפול הכימו האחרון שלה, והיא ניגשת לשם tאופטימית , מחוזקת, ועם הרגשה עצומה של חיוביות ואושר.
נפרדנו לשלום אחת מהשניה ובעיקר מהמדבר המשגע, בהודיה גדולה על ההזדמנות שניכרה בדרכי.
חד משמעית- חוויה מעצימה, מעמיקה , מרגיעה ומשחררת.
ומה למדתי על עצמי? שיש בי אומץ. שאני יכולה לצאת מהמוכר והידוע אל מחוזות חדשים ולהתנסות, למרות הפחדים, והנוחות. יש תחושה משחררת וסיפוק כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים.
